משחקים מלאים להורדה

"ושמעתי קול מבין ארבעת הרוכבים, התבוננתי וצפיתי בסוס חיוור, והפרש שישב עליו היה המוות, וצבאות הגיהנום עקבו אחריו."

התופת של דנטה הוא משחק 'חתוך ובתר' מהיר, בסגנון God Of War שמגיע אלינו בצווחות הארורים מהגיהנום. אנחנו נשחק בתור דנטה, צלבן לשעבר שמחליט לרדת למעמקי הגיהנום כדי להציל את אהובתו ביאטריס מאחיזתו של לוציפר מלך השדים. בדרך אנחנו נפלס את דרכנו דרך צבאות אין סופיים של שדים בכל הגדלים וכל הסוגים, אימפים מעופפים, שדי עז חמושים עד השיניים ותפלצים ענקיים וכבדים (ואני לא נכנס למפלצות בוסים ענקיות שיכולות להרוג אותכם במבט!). לכול מפלצת יש את החולשה שלה שאותה תצטרכו לנצל כדי לחסל אותה, כדי לעזור לכם בכך, במהלך המשחק אתם תמצאו שלל יכולות, מהלכים ומתקפות שונות שמתאימות למצבים שונים ולמפלצות שונות שמסתתרות להן ברחבי הגיהנום.

5.03 GEN-C

חוטא או קדוש? Dante's Inferno מגיע...

זמנים טובים הגיעו בעבור כל מי שאוהב להסתובב עם פיסת מתכת חדה ומאסיבית - לרוב גדולה מהאדם הממוצע - ולפלס לו בעזרתה דרך בבשרם המצורע של שדים ומפלצות. או, במילים אחרות, לחובבי ז'אנר הבתר ושסף, משפחת האקשן.

Bayonetta הפסיכי ו-Darksiders האפוקליפטי פתחו את 2010 במבול חגיגי של דם, אויבים שקפצו מתוך קרקע פוריה של דמיון חולני, ומשחקיות אינטנסיבית ומספקת. אבל סחרחורת הקרב רחוקה מלהסתיים, אפילו בשביל הרבע הראשון של השנה בלבד: במרץ חוזר מלך בלתי מעורער של הז'אנר ב-God of War 3; וחודש לפניו, בלי היחוס של להיטים קודמים אבל עם כל ההבטחה של כוכב בהתהוות, זה זמנו של Dante's Inferno.

גאווה

אמרתי "בלי יחוס", אבל כאן יש להציב הסתייגויות. מעבר לעובדה ש-Dante's Inferno מבוסס על חזון של הגיהינום שנחשב כבר שבע מאות לאחת מהיצירות הספרותיות הגדולות של אירופה, גם לצוות ב-EA שמפתח אותו יש עבר צנוע אך מעורר אמון. המפתחים השונים שלוכדו לכור בו נוצר Dante's Inferno יכולים לטעון לקרדיט על משחקי איכות כמו Return of the King, Dead Space, Half-Life 2 ואפילו, שימו לב, God of War 2. עם כל כוח האדם האיכותי הזה, והמשאבים ש-EA משקיעה בפרוייקט, יהיה מפתיע מאוד אם Inferno לא יעמוד שכם לשכם עם המשחקים הגדולים של הז'אנר.

כדי לעשות את זה, Dante's Inferno לא מנסה להמציא את הגלגל, אלא ללטש את מרכיביו הבסיסיים לשלמות. המשחקיות הבסיסית ניתנת לתיאור ציני כגרסת המיתולוגיה הנוצרית לעלילות ההרקוליאניות של God of War. דאנטה הופך מהמשורר התועה בחולשות החיים של "הקומדיה האלוהית" לאביר של כוח וזריזות, בידו האחת חרמש בגובה אדם - אותו הוא לוקח מהמוות לאחר שהוא מביס אותו בקרב אחד על אחד בתחילת המשחק. בידו השניה הוא מחזיק צלב בוער, איתו הוא יכול להשמיד נשמות חוטאות או לחילופין לסלוח להן. בזינוק אחד הוא מטפס על גבם של שדים-טיטאנים, ובסדרת לחיצות Quick Time Event עורף את ראשם, עוקר להם את העיניים או משהו בלתי נעים, אך מתאים, אחר.

ביאטריס, אהובתו של דאנטה, שהתקיימה במציאות אבל כמעט ולא פגשה בו, שמתה בגיל 34 והפכה ביצירה שלו לרוח שמובילה אותו דרך כור המצרף וגן העדן אל החסד האלוהי, הפכה במשחק לסיבה בעטיה דנטה מוצא את עצמו בתשעת מדורי הגיהינום. כן, המוטיבציה של גיבור המשחק היא "הצל את הבחורה" הקלאסי, בגרסת ה"הצל את הבחורה המתה" המעט פחות משומשת. למפתחים חשוב להדגיש שהסיפור, שיועבר בקטעי קישור מפוארי רנדור ובקריינות של וירג'יל (המשורר הרומאי העתיק שביצירה הספרותית מדריך את דאנטה במסעו בגיהינום), בסופו של דבר יעסוק לא פחות בגאולת נפשו של הגיבור מאשר בהצלת נפשה של אהובתו - רבדים וכל זה, אתם יודעים.

זעם

אבל כולנו יודעים על מה אנחנו מדברים כאן בראש ובראשונה - קרבות פנים אל פנים אכזריים מול מאות ואלפי אויבים מכוערים כמו הסיוטים של לוציפר. עשו לעצמכם וי על כל הפיצ'רים הסטנדרטיים שמשחק AAA מהסוג חייב להכיל כיום: קומבואים שהולכים, משתכללים ונעשים יותר ויותר הרסניים - ומרשימים ויזואלית - עם ההתקדמות במשחק; שדרוג לא-ליניארי של הדמות ויכולות הקרב שלה בעזרת נשמות שקוצרים ברינה; בוסים ענקיים; הפקה ענקית לא פחות שלא מותירה לשחקן ברירה אלא להיסחף בסערת הקרב, מוקף פס קול תזמורתי מלא, ארכיטקטורה מאסיבית, ואפקטים שאמורים לגרום לנימי הדם בעיניים שלכם להתפקע קצת בכל פעם שקומבו מפואר מסתיים באיברים קטועים וגייזר של דם שטני שחור.

שני דברים עמדו בראש סדר העדיפויות העמוס של המפתחים: אחד - שליטה מהירה ומדוייקת שתבטיח שרצונו של השחקן יתורגם מיידית לתנועות התחמקות, קרב וחיסול של הגיבור. שניים - גיוון. גיוון בסביבה, אויבים, אתגרים, כוחות וסודות, שתפצה על משחקיות האקשן הליניארית בעיקרה ולא תאפשר לשחקן להרגיש שהוא חוזר על קטעי משחק. בדמיונו הפראי של דאנטה, שאפשר לו ליצור מחצאי-אגדות תשעה מימדי גיהינום קונקרטיים מאוד, מצאו היוצרים מקור השראה נדיב לאכלוס משחק שלם.

קנאה

לא את הכל, בצד המשחקיות, לוקח Dante's Inferno מ-God of War. חלק משמעותי מתכנון המשחק, עוד ב-2007, היה אויבים ענקיים שדאנטה משתלט ורוכב עליהם, וכך הופך לזמן מה למכונת הרס אפילו יעילה יותר. למרות ש-God of War 3 מתכוון לעשות דבר דומה, הוא לא יכול לטעון לקדימות בתחום הזה.

מרכיב קטן אחר נראה כאילו נלקח מ-Bioshock, משחק שהמנהל היצירתי של Dante's Inferno הביע את הערכתו אליו: מקודם הזכרתי שהצלב של דאנטה יאפשר לו להשמיד נשמות חוטאות או לסלוח להן. השמדת הנשמות תזכה את הגיבור בכמות מוגדרת של נקודות שדרוג. זו תהיה האופציה הבטוחה. השחקן יכול לבחור גם לסלוח לנשמות. זה יכניס אותו למיני משחק שנצחון בו יזכה אותו בכמות גדולה יותר של נקודות שדרוג, אבל הפסד בו יותיר אותו בלי כלום - עסקת כפול או כלום שכזו. הבחירה פה דומה לזו ש-Bioshock העמיד בפני השחקן לגבי מה לעשות עם ה-Little Sisters, רק אולי ללא ההשלכות העלילתיות.

Dante's Inferno מגיע בחמישה בפברואר ל-Xbox360 ול-PS3, וירוץ בשניהם בשישים פריימים יציבים לשניה (גרסת PSP, שאמורה להכיל את כל התוכן של הקונסולות הביתיות, יוצאת לצידן). בקרוב נדע אם הוא מספיק מצויין כדי לעמוד בגאווה (שוב החטא הזה) באור תהילתו של God of War 3 על ה-PS3, ולפצות את בעלי ה-360 על בלעדיות המותג של סוני.